עץ יוסף על קהלת רבה א׳:ח׳

8 קורא היום כו'. פירוש כשהוא אומר קורא היום רצונו לומר כבוש שמה כלומר נאסף יחד שמה:

9 סלע כו'. פירוש כשהוא אומר סלע כעופרת היה רצונו לומר מיעוט חתיכות:

10 מתפללות כו'. כשהוא אומר מתפללות בטור מסכן רצונו לומר חתוכין שרויין חתוכין. כלומר מתפללות מחותך ונח:

11 שור כו'. פירוש כשהוא אמר שור משפט בטור מסכן רצונו לומר תרדין בחרדל. ועיין במתנות כהונה כל זה:

12 נשר שעריה. נפלו שערות ראשו ונעשה קרח:

13 אזל להדא. פירוש הלך להדא מקום מגדל צבעים להתרפאות:

14 מיתאסייא. פירוש להתרפאות. ובאסיפת אמרים גרס מית אסייה. ומפרש פירושו שמת הרופא:

15 הוה תמן חד ספר. פירוש והיה שם ספר אחד פירוש אומן המספר שערות בני אדם ובקי ברפואתן. ואסיפת אמרים פירש ספר חכם:

16 אמר ליה שיטפי מאלל. פירוש השערות יצאו מהבשר:

17 והא סבית כו'. פירוש וזה לקחתי וקבלתי ושמעתי שיש בו תעל ורפואה לרפואתו. וסעל כמו תעל:

18 ואני הועתקתי כו'. פירוש ואני הועתקתי ממקומי לבא לכאן למהר הרפואה ומחית בשר:

19 קם ורבע כו'. קם הספר והשתחוה לו על רגליו של ר' יוחנן ואמר ליה כאן ברפואה זו היתה ראשית דברי לפני רבי באמש. וכל זה דברי חכמה ולשון ערומים מתנות כהונה:

20 הדין עובדא. פירוש זה המעשה. ועיין באיכה רבתי ג, ו פסוק נשיתי טובה:

21 אומנות. של הנחתומות:

22 בחטי מנית כו'. פסוק הוא ביחזקאל סימן כ״ז פסוק יז. ופירש״י והרד״ק שם מנית שם מקום בארץ ישראל שחטיה יפים וגסות שנמכרות במנין. וזה שאמר חטין דמניין ודייקו מרבי אחא כמה מינים יש בו. ועיין במתנות כהונה שם באיכה:

23 וקומון. ועמדו על ששים ופסקו שלא ידעו לחשוב יותר:

24 פרקוניס. אומן המתקן מאכלים ונקרא כפינא:

25 ואמר לא ראינו טובה. אנחנו לא ראינו שום טובה, שהיה לו דבר חידוש שיהיו מאה מינים בביצה לבד. ורבי אמר זה דרך קובלנא וְאֵבֶל, שאבותינו אמרו נשיתי טובה ואנחנו לא ראינו ולא שמענו:

26 שנתפס לשום מינות. ועיין כל זה בפרק קמא דעבודה זרה דף ט״ז, ב' וברש״י שם:

27 בדברים בטלים. כלפי דברי תורה אמר כן מתנות כהונה:

28 והוא סבר שבשבילו אמר. כלומר שהדין עמו שהם דברים בטלים. אבל באמת הוא לא אמר כן אלא נאמן עלי הדיין האמתי הקדוש ברוך הוא שבאמת דנני ליתן לי צרה זו שפשעתי לקוני רש"י:

29 שהאמנתני עליך. במה שדנתי עליך:

30 אף אני כו'. זה אינו בגמרא:

31 דימוס פטור אתה. דימוס היתה שם יראתו ונשבע בה רש"י. או דימוס לשון שבועה מתנות כהונה. ולי נראה לפרש על פי מה דאיתא בבראשית רבה פרשה ע״ט סימן ו וכד הוה שמע ברת קלא כו' דימוס דימוס פסגא. ופירש״י והערוך דימוס רחמים והצלה, פסגא היה אותו עוף ניצל וברח. וכן הוא בירושלמי פ״ט דשביעית סוף ה"א רק אמרה דימוס ואשתזיב. וכן מצאתי בתוספות דעבודה זרה דף ט״ז:

32 היה מצטער כו'. על שלא היה יודע מפני מה אירע דבר זה לו, והיה מחפש במעשיו לעשות תשובה רש"י:

33 וערב לפניך. שהנאך וישר הדבר בעיניך:

34 הן השמים. שמים הוא לשון שבועה. ואמר אני נשבע שאמת הדבר והן הוא לשון אמת:

35 באסטרטיא. ברחוב גדול מתנות כהונה:

36 אמר לי דבר אחד משום פלוני. רצה לומר משום המינות. והנאני הדבר:

37 ואותו הדבר היה. וזה שאמר לי כתוב בתורתכם כו':

38 מה הן. בהנאה:

39 אמר לי לקרבן אסורים לאבדן מותר. רצה לומר אמר ליה דרך שאלה אי כונתך לקרבן לבד אסורים אבל לאבדן מותר. אמרתי לו וא״כ מה יעשה בהם דבר האבוד. אמר לי יעשה בהם בתי מרחצאות ובתי כסאות. ובפרק קמא דעבודה זרה גרס בית הכסא לכהן גדול:

40 ונתעלמה ממני הלכה לשעה. שאסור לשמוע מהם דבר כדי שלא יהנה וימשך אחריה, וכדמפרש לקמן דכתיב הרחק מעליה דרכך, והוא קלסו ואמר יפה אמרת:

41 כד אמר פלוני. פירוש מינות:

42 כורסין. בתי כסאות:

43 זו זנות. רצה לומר שאל יקרב אל פתח בית זונה:

44 ועד כמה. צריך להרחיק:

45 ולא נשוך היה. פירוש קושיא הוא כיון דאיהו נמי חויא טרקיה א״כ מאי רבותיה דקאמר עליה רבי ישמעאל אשריך בן דמא כו' ולא נענשת בנשיכת נחש. כיון דסוף סוף נענש בנשיכת נחש ומאי אולמיה דהאי נחש מהאי נחש. ומשני דהכי קאמר אשריך שלא נענשת בחויא דרבנן דלית ליה רפואה לעתיד לבא לפי שכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה. ועיין בפרק אין מעמידין עבודה זרה כז, ב:

46 ומה הוה ליה ביה. כלומר מה היה לו לומר בזה להביא ראיה שמותר להתרפאות ממנו:

47 קרבני. לקבלני בתשובה:

48 כיון שנתנה דעתה להתגייר. כלומר לשוב בתשובה:

49 אינה חיה. בפרק קמא דעבודה זרה יז, א איתא דההיא אשה אמרה שזה שנולד לה בנה הקטן מבנה הגדול היה אצלה מעבירות הקלים שבקלות. ומדייק הגמרא שם מדאמרה שזה אצלה מהקלה שבקלות שמע מינה שמינות ג״כ הוה בה משום הכי אמר שלא תחיה שנאמר כל באיה כו':

50 כל באיה לא ישובון. אחר שנדבקו במינות אינם שבים. ואם שבו לא ישיגו ארחות חיים רצה לומר שממהרין למות מתוך צרה וכפיית יצרם. או זו היא גזרת מלך עליהם למות רש"י. וזה מרחמי שמיא שמאחר שחזר ופירש בלב שלם פן יחזור לסורו חס ושלום אם לא ימות, כי קרוב לאדם למשוך אחר המינות ולחזור לסורו חס ושלום מהרש"א עמוד הנזכר לעיל:

51 ועבדין ליה כו'. ועשו לו המינים דבר מה של כישוף והכניסו אותו לעיר והיה רוכב על החמור בשבת:

52 אזל לגביה כו'. הלך אצל רבי יהושע דודו ונתן עליו שמן או משיחה ונתרפא:

53 כיון דאיתער כו'. כיון שנער בך חמורו של אותו רשע אין אתה יכול לישב בארץ ישראל. ירד משם לבבל ומת שם בשלום:

54 לגביהון. להיות מין כמוהם:

55 אזל כו'. הלך ר' יונתן אחר התלמיד ומצא שעשה בן אפטוניות פירוש שהיה מסרס עופות ובהמות:

56 פרח. רץ:

57 איתא גמול כו'. בא וגמול חסד לכלה זו:

58 עוסקים כו'. בזנות היו עוסקים בנערה אחת:

59 כן אורחיהן כו'. בתמיה וכי דרך היהודים לעשות כן:

60 ולא כן כתיב כו' כיס אחד יהיה לכולנו. ואי אפשר לפרש כיס ממש דאם כן סותר למה שכתוב גורלך תפיל בתוכנו, דאי כיס אחד לכולן אין גורלו של אחד מהם מיוחד לחבריו, אלא שמרמז על הזנות שיהיה הזונה מיוחדת לכולם יפה תואר בויקרא רבה פרשה י"ב:

61 עד דמטא לתרע. פירוש עד שהגיע לשער פתח ביתו וסגר הדלת בפניהם. ואמרו לו אתה רבי יונתן לך וספר והשתבח לפני אמך שלא הפכת פניך להסתכל בנו, שאילו הפכת והיית מסתכל בנו יותר ממה שהיינו רצין אחריך היית רץ אחרינו להיות כמותינו:

62 גלוג. השתבח:

63 על מגן אתון כו'. על חנם אתם משיבים, בואו ונעשה בינינו שכל מי שנוצח את חבירו יהא פוצע את מוחו של חבירו בקורנס. וכן עשו והוא היה מנצח אותם והיה פוצע מוח שלהם עד שנתמלאו פצעים פצעים. וכיון שבא קילסו תלמידיו אותו שנעשה לו נס שנצח אותן שהוא נגד הטבע לנצח המינים. והוא השיב אותם בחנם אתם מקלסין אותי שהפסדתי תורתי דברי תורה ועסקתי עמהם, לכן התפללו עלי שחמת מלאה אבנים טובות ומרגליות היה לי ועכשיו נעשתה מלאה פחמין:

64 והן מטהרין כו'. החכמים אומרים לו טהור על מה שהיה נראה בעיניו טמא. וכל זה הוא לו תשוש כח ושברון רוח מתנות כהונה. או אפשר והן מטהרין לו פירושו שהדברי תורה מטהרין לו כו', על דרך שאמרו חז״ל גיטין מג, א אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בה תחלה כו':

65 אמר רבי שמואל כו'. בילקוט ישעיה שס״ח הגירסא נשתנה:

66 כמבין סידקו כו'. כמו המסתכל מתוך הסדק שבדלת שרואה אפם קצהו ולא כולו:

67 רבי לוי אמר ראו. מתן שכר של אחרים ומתן שכרן שכר עצמן לא ראו מתנות כהונה:

68 לבעלי תשובה ראו. בברכות דף ל״ד, ב. ועיין שם במהרש״א בחדושי אגדות:

69 עין לא ראתה. לא נראית ולא נגלית לשום נביא רש"י: